אינטרקיור מובילה את שוק הקנאביס בישראל: 30 מיליון שקל רווח בשנה

חברת הקנאביס הישראלית שבהובלת אהוד ברק שוברת שיאים. דוחות הסיכום לשנת 2021 פורסמו השבוע ומציבים אותה כחברת הקנאביס מס' 1 בישראל

חברת אינטרקיור (Intercure) שבהובלת רה”מ לשעבר אהוד ברק והמנכ”ל אלכס רבינוביץ, בעלת חברות הקנאביס קנדוק (Canndoc), בטר (Better) וגבעול (Givol), סגרה רשמית את עונת הדוחות לשנת 2021 עם דיווח על נתוני הכנסות עצומים של כ-219.7 מיליון שקל, שהם גידול של כ-238% מול הכנסות של כ-65 מיליון שקל אשתקד. מדובר בנתון הגבוה יותר מבין חברות הסקטור, כאשר במקום השני, רחוק מאחור, נמצאת חברת בול פארמה (BOL Pharma) שרשמה הכנסות של כ-139 מיליון שקל השנה.

בשורה התחתונה הציגה אינטרקיור רווח מייצג בהיקף עתק ביחס לשוק הקנאביס הישראלי, של כ-30.3 מיליון שקל (בנטרול שינויים בנכסים ביולוגיים, תגמול מבוסס מניות ועוד הכנסות והוצאות שאינן מייצגת). נתון זה מהווה גידול של כ-168% אל מול רווח מייצג של כ-11.3 מיליון שקל בלבד בשנת 2020. בכך, הציגה החברה גם את הרווח המייצג הגבוה ביותר לשנת 2021 ואין ספק שהיא כיום החברה המובילה את שוק הקנאביס הישראלי.

ברבעון הרביעי של 2021 לבדו הכניסה אינטרקיור 80 מיליון ש”ח, מה שמייצג קצב הכנסות שנתי של כ-320 מיליון שקל – סכום מכובד מאוד ויש לזכור עוד שכללי החשבונאות “פוגעים” במידה מסוימת בסעיף ההכנסות של החברה ולעיתים גורמים לו להיות נמוך יותר. הסיבה היא שכאשר חברת גידול שולטת גם בבית מרקחת היא לא רושמת הכנסות גם על הסחורה שמכרה לבית המרקחת מהחווה וגם על הסחורה שנמכרה בבית המרקחת, אלא רק על הסחורה שנמכרה בבית המרקחת. אילו, בתרחיש תיאורטי (שכמובן לא רלוונטי מבחינה עסקית), החברה הייתה מסיטה את התוצרת שלה לבתי מרקחת אחרים שאינם שייכים לה, סביר להניח שנתוני ההכנסות בדוחות היו גבוהים אף יותר.

תזרים מזומנים

בשורת תזרים המזומנים מפעילות שוטפת רשמה אינטרקיור תזרים חיובי בהיקף של כ-25 מיליון שקלים. חלק מהמשקיעים בשוק ההון מתייחסים לתזרים המזומנים מפעילות שוטפת כגורם חשוב מאוד המייצג בעצם את כמות הכסף שנכנסה או יצאה מהחברה לצורך פעילותה השוטפת, כלומר אם חברה ביצעה רכישה משמעותית של מלאי או לא קיבלה עדיין תשלום מלקוחותיה, התזרים שלה יהיה נמוך יותר.

מנגד, ישנן גם בעיות בחישוב תזרים מזומנים. לדוגמה: אם חברה א’ מכרה 100 קילוגרם קנאביס במהלך שנת 2021 והרוויחה על המכירה מיליון שקל, אך את התשלום סוכם שתקבל רק בשנת 2022, אזי שבשנת 2021 היא לא תרשום תזרים מזומנים בגין המכירה למרות שכן נוצר לה רווח. בשנת 2022 היא כן תרשום תזרים מזומנים, למרות שהמכירה לא התבצעה באותה שנה. מגזין קנאביס בוחן גם את נתון תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, אך גם את הרווח המייצג שמנטרל במקרים רבים דברים לא תזרימיים כמו הוצאות תגמול מבוסס מניות שאינן חוזרות ונשנות.

מרג’ין אוף סייפטי

המרג’ין אוף סייפטי של אינטרקיור, אותו מחשבים באמצעות חיסור ההתחייבויות מהנכסים ולא כולל רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים שאת השווי שלהם בעת מכירה, ככל וישנה, קשה להעריך – עומד על כ-13.2%, נתון שהוא מהרף הממוצע מבין חברות הסקטור.

הסכמים ושת”פים

לאינטרקיור מספר הסכמים ושיתופי פעולה, מרביתם עם חברות זרות מתחום הקנאביס. ראשית, בגזרת הייבוא לחברה יש הסכם לשיתוף פעולה, כאשר עיקרו הוא ייבוא של מוצרים מחו”ל, עם חברת טילריי-אפריה (Tilray Aphria)הקנדית. הסכם זה נחתם בשנת 2020 לתקופת בלעדיות של כ-7.5 שנים (נשארו עוד כ-5.5 שנים). לאחרונה דיווחה חברה אחרת, יוניבו (Univo), על כך שהשלימה ייבוא של כחצי טון מטילריי – דבר שהטיל בספק את תוקף ההסכם עם אינטרקיור והדיווח שלה על כך שמדובר בשיתוף פעולה בלעדי. בדוחות ציינה החברה כי היא נמצאת בתקשורת עם טילריי ושוקלת תחילת הליכים משפטיים נגד יוניבו.

הסכם דומה יש לה גם עם חברת אורגניגרם (Organigram) הקנדית שנחתם גם כן עם תקופת בלעדיות לכ-7.5 שנים (ממנה נותרו עוד קרוב ל-6 שנים), וכן הסכם עם חברת פוטמר (Fotmer) מאורוגוואי – בתוכו ישנה תקופת בלעדיות לכ-7.5 שנים (ממנה נותרו עוד כ-6 שנים גם כן). הייבוא הנרחב הזה מאפשר לאינטרקיור להביא לישראל מוצרים שחלקם נמכרים מאוד – ובכך בעצם להגדיל את יכולת המכירה לבתי המרקחת גם של המוצרים המקומיים של החברה, במעין “עסקת קומבינציה”.

כמו כן, לחברה יש הסכם שיתוף פעולה עם חברת קוקיז (Cookies) האמריקאית, במסגרתו אינטרקיור מגדלת את הזנים של קוקיז במתקן החברה בניר עוז וכן פתחה בתי מרקחת לקנאביס תחת המותגים קוקיז ולמונייד השייך לקוקיז; החברה לא דיווחה ולא ברור מהם התמלוגים שהיא משלמת לקוקיז על שיתוף הפעולה הזה. כמו כן, במסגרת מיזם משותף בין הצדדים, אינטרקיור צפויה להקים חנויות לממכר קנאביס במיתוג קוקיז ברחבי מערב אירופה, כאשר אינטרקיור תחזיק בשליטה גם בחווה, גם במפעל וגם בחנות הממכר של קוקיז, ותהיה לה האופציה לרכוש בעתיד את החלק של קוקיז, בשווי שלא דווח ולא ברור מהו.

לחברה יש עוד מספר שיתופי פעולה שנוגעים לשוק המקומי, אך הם תלויי רגולציה, למשל שיתוף פעולה עם חברת הקוסמטיקה של פנינה רוזנבלום ועם חברת אלטמן בריאות. במסגרת שניהם צפוייה להיות מוקמת חברת בת בשליטת אינטרקיור שתפעל בתחום הפיתוח וייצור מוצרים על בסיס CBD, כאשר החלק המדוייק של אינטרקיור אינו ידוע. נוסיף כי לחברה ישנו גם הסכם עם חברת שרלוטס ווב האמריקאית, העוסקת בממכר CBD בצורה מקוונת ונחשבת לאחת מהחברות המובילות בכל הקשור לממכר CBD, במסגרתו צפוייה אינטרקיור, כאמור, ככל ויתאפשר רגולטורית, להפיץ את המוצרים של חברת שרלוטס ווב בשוק הישראלי.

מה הלאה?

אינטרקיור ככל הנראה צפוייה להמשיך בביצוע רכישות של בתי מרקחת, לאחר שמחזיקה כבר ביותר מ-20 כאלה בתחום הקנאביס ונחשבת למובילה בארץ מבחינה זו, בפער – זאת בהסתמך על קופת מזומנים של כ-196.2 מיליון שקל (126.2 מיליון שקל נטו בניכוי הלוואות לטווח קצר). בשנת 2022, מעבר לשוק הישראלי, החברה גם תצטרך להוכיח את יכולותיה בכל הקשור להתרחבות לחו”ל, כולל יצוא שהיא מתכננת להפעיל לראשונה של מוצרים ממותג קנדוק וכאמור גם במסגרת ההסכמים לשיתוף פעולה עם חברת קוקיז לגידול, עיבוד וממכר של קנאביס במדינות מערב אירופה.

לסיכום

אין ספק שאת שנת 2021 מסיימת אינטרקיור כשידה על העליונה מבין כל חברות הקנאביס הציבורית הישראליות. החברה הציגה הכנסות של קרוב לרבע מיליארד שקל בשנת 2021 והרוויחה 30.3 מיליון שקל, תוך שהיא הופכת להיות עם נוכחות חזקה מאוד לאורך שרשרת הערך של סקטור הקנאביס. אי אפשר להתווכח עם המספרים מבחינת ההכנסות, הרווחים ושווי השוק – שאמנם במהלך השנה היא לא תמיד הייתה בכולם במקום ראשון – אך את מקצה המירוץ השנתי היא מסיימת עם הובלה, משמעותית מאוד, בכולם.

המשך קריאה
Back to top button
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר